מקור משנה קינים א׳:ב׳
2 חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה וְעוֹלָה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:
פירוש ראב"ד על משנה קינים א׳:ב׳
2 חטאת שנתערבה בעולה ועולה בחטאת אפילו אחת בריבוא ימותו כולן. מאי טעמא להקריבן חטאת א"א ולהקריבן עולה א"א שהרי שאם שינה חטאת לעולה למעלה ועולה לחטאת למטה פסל ואינו רשאי להקריב בתחלה לפסול ואם היה מין בהמה היינו אומרים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה חטאת ובדמי היפה ממין זה עולה ויפסידו הבעלים המותר מביתו אבל בעוף א"א שאין לעוף פדיון שלא נאמר פדיון בפרשת אם בחקתי לפסולי המוקדשים אלא לבהמה בלבד דתניא בסיפרא ומייתינן לה במנחות פ' המנחות והנסכים ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' והעמיד את הבהמה וגו' והעריך בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר למטה אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה כו':
3 חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה וכן עולה שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין עולות שבחובה בין שהנדבה מרובה והחובה מועטת בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת בין ששתיהן שוות. פי' חובה זו היא קן סתומה של זבה או של יולדת או של שאר מחוסרי כפרה שלא נתפרשו איזו לחטאת ואיזו לעולה בלקיחת בעלים ועכשיו הם מתפרשות בעשיית כהן.
4 והנדבה האמורה כאן היא העולה האמורה כאן וה"ה שהיה יכול לומר כן בחטאת ויאמר כן בין שהחובה מרובה והחטאת מועטת כו' אלא לפי שהחטאת גם היא חובה לא יתכן לשומע להפריש בין חטאת לחובה ולפיכך סידר משנתו בעולת נדבה שנתערבה בחובה שיש בה חטאת ועולה. ורישא לא מתני ליה בלישנא אחרינא ומשום הכי תני ליה בחטאת וחובה אבל בסיפא דמתני לה בחובה ונדבה כמה דאפשר לאפלוגי מחטאת וחובה מפליג.
5 נחזור לפרש משנתינו חטאת העוף שנתערבה בקן אחד סתומה של חובה הרי יש כאן שתי חטאות ועולה אחת אינו יכול להקריב מאלו השלש פרידין אלא חטאת אחת שהיא מנין חטאות שבחובה שהחובה אין בה אלא חטאת אחת בקן אחת ואותה החטאת ראשונה קרבה ממה נפשך בין שהיא חטאת המתערבת בין שהיא אחת מן הקן הרי ראויה להקריב הראשונה לחטאת אבל השתי פרידות הנשארות אינו חייב יכול להקריבן לא חטאת ולא עולה שכשיבא להקריב אחת מהן חטאת שמא השנית השלישית של קן היא וכיון שמשך שקרבה אחת מהן לחטאת השניה מאיליה היא נקבעת לעולה מיד ואם בא להקריב מהן עולה שמא החטאת שנתערבה היא הלכך ה"ל ספק חטאת שנתערבה בעולה וימותו וכן עולה ידוע שנתערבה בחובה אין כשר להקריב אלא עולה אחת שיקריב ראשונה והוא על הדרך עצמו שפירש לחטאת.
6 עכשיו פירשנו בעולה אחת שנתערבה בקן אחת סתומה שהעולות שבהן אינן אלא אחת כמו הנדבה המתערבת וזהו שתיהן שוות ששנינו במשנתינו ואם היו הקינין הסתומות שתים ועולת נדבה המתערבת אחת הרי עולת החובה מרובה על עולת הנדבה ויכול להקריב מהן שתי העולות כמנין עולות החובה ממה נפשך והג' פרידין הנשארים ימותו מפני שיש בהן שתי חטאות ועולה א' ואינן ידועות והכל כאשר פירשתי למעלה ואין בהם הפרש: